A VERY THIN BORDER

A VERY THIN BORDER

By Mili Gal


A very THIN BORDER

A Super Thin Border reflects on the edge upon which we stand — where the familiar world can, in a heartbeat, turn into a relic of the past. It's a fleeting breath between security and chaos. Between loss and hope. Between resilience and fracture. The exhibition is a journey through the fine lines that are visible, tangible, and physical to the spiritual, imagined, and abstract. Between reality and the art that interprets it, allowing for a different encoding, a new perspective, or gaze. The raging war at the forefront thrust me into a depth of soul-searching and an inner quest that illuminated my artworks with additional layers of boundaries.

I began working on the exhibition with the onset of COVID-19. In the first lockdown, three years ago, familiar boundaries blurred, tightened, and contracted. And every person in the universe was forced to confront the definitions of physical and psychic space. I observed places where routine was maintained within chaos. In nature, cyclicality survived and upheld the existing order. I never imagined it would become so concrete and more relevant than ever. The exhibition invites viewers to dwell in the liminal spaces, in the borders we cross daily: those that preserve ancient traditions versus the throbbing drive to embrace new ideas and technologies, the emotional and physical boundaries, between comfort and pain, and the psychological perimeters that define our personal identity.To be one with the delicate thread that allows us to dream and imagine.

Conceptual boundaries illustrate the complex nature of human experience, how a certain situation can swiftly transition to another, and how people, communities, and corporations are in constant negotiation over the spaces between them. Understanding the nature of these borders is critical, as they influence social communication, politics, personal relationships, global economics, and personal security. They can be rigid and heavily guarded, or they can be fluid and permeable, changing over time with shifts in political power, cultural exchanges, or personal and behavioral growth.

The works demonstrate the fusion between the abstract processes of thought and creation and the hyper-realistic outcomes. They obscure the fine line and create a natural harmony after a process of blending. They are the product of the evolution of my art in which I create series of visual images, based on an initial word I chose as a concept. This approach allows words to cross their traditional boundaries and take on new properties through painting, photography, and technological graphic processing, synergizing into a new world and landscape in a hyper-realistic or abstract event. The digital exhibition is also a sort of ongoing visual story and a manifesto for the right to life. As if one must demand this right. Today more than ever, we stand on the brink, facing the severe repercussions of our times, not in submission, but with resilience embedded within our identity's structure. I invite the viewer to question and explore existing boundaries. In humanity, nature, and technology and their relationships, and what happens when the rigid, dividing lines become spaces where real dialogue occurs, and from it, a new world is created. When the delicate line between freedom and control crumbles, when the boundary between the known and the unexpected blurs, when complex conflicts mix sorrow and pain, suffering and anxiety with security, faith, vision, and hope.

הגבול הדק מאוד

הגבול הדק מאוד בוקע כעדות לקצה שעליו אנו עומדים—שם העולם המוכר יכול, בתוך פעימת לב, להפוך לשריד של העבר. בנשימה חולפת בין בטחון לכאוס

בין האבדן לתקווה. בין חוסן לשבר

התערוכה היא מסע דרך הקוים הדקים, הנראים, המוחשיים והפיזיים לרוחניים, מדומיינים ואבסטרקטים. בין המציאות לבין האמנות המפרשת אותה ומאפשרת התכנות אחרת, מבט או פרספקטיבה נוספת

המלחמה המשתוללת בחזית הקפיצה אותי בעורף למעמקי חשבון נפש וחיפוש פנימי שהאיר את יצירות האמנות שלי ברבדים נוספים של גבולות

על התערוכה התחלתי לעבוד עם תחילת הקורונה. בסגר הראשון, לפני שלוש שנים, הגבולות המוכרים הטשטשו, הודקו, הצטמצמו. וכל אדם ביקום נאלץ להתמודד עם הגדרות המרחב הפיזי והנפשי

התבוננתי במקומות בהם השגרה נשמרה בתוך הכאוס. בטבע, המחזוריות שרדה והחזיקה את הסדר הקיים

לא שיערתי שהיא תהפוך בן רגע לקונקרטית ורלוונטית יותר מתמיד

התערוכה מזמינה את הצופים לשהות בלימינליות, בגבולות שאנו חוצים בכל יום: אלו ששומרים על מסורות עתיקות לעומת הדחף הפועם לקבל רעיונות וטכנולוגיות חדשים, הגבולות הרגשיים והפיזיים, בין הנוחות לכאב, והגבולות הנפשיים המגדירים את זהותנו האישית. להיות אחד עם הדק המאפשר לנו לחלום ולדמיין, לבין הכאן ועכשיו

גבולות מושגיים ממחישים את הטבע המורכב של חוויית האדם, איך מצב מסוים יכול להשתנות במהירות לאחר, ואנשים, קהילות וחברות נמצאים במשא ומתן מתמיד על המרחבים הנמצאים ביניהם

הבנת טבעם של גבולות אלה היא קריטית, שכן הם משפיעים על התקשורת החברתית, על הפוליטיקה, על יחסים אישיים, על הכלכלה הגלובלית ועל הביטחון האישי. הם יכולים להיות נוקשים ומוגנים היטב, או גמישים וחדירים, משתנים לאורך זמן עם שינויים בכוח הפוליטי, בהשתנות התרבותיות או בגדילה אישית ודפוסי התנהגות

העבודות מדגימות את האיחוד בין התהליכים האבסטרקטיים של המחשבה ויצירה לבין תוצאות היפר-ריאליסטיות. הן מעלימות את הגבול הדק ויוצרות הרמוניה טבעית אחרי תהליך של התמזגות

הן תוצר של האבולוציה של האמנות בה אני  מייצרת סדרות של אימג׳ים חזותיים, המבוססים על מילה ראשונית שבחרתי כקונספט. גישה זו מאפשרת למילים לחצות את הגבולות המסורתיים שלהן ולקבל תכונות חדשות על ידי ציור, צילום ועיבוד גרפי טכנולוגי, בסינרגיה לתוך עולם ונוף חדשים בהתרחשות היפר ריאליסטית או אבסטרקטית

התערוכה הדיגיטלית היא מעין גם סיפור ויזואלי מתמשך ועכשווי. היא גם מניפסט לזכות בחיים. כאילו צריך לדרוש את הזכות הזו. היום יותר מתמיד אנו עומדים על הסף, פונים להשלכות הקשות של זמננו, לא בהתמסרות, אלא בחוסן שזרוק בתוך מבנה זהותנו. אני מזמינה את הצופה לשאול ולחקור את הגבולות הקיימים. באנושות, בטבע ובטכנולוגיה וביחסים ביניהם, ומה קורה כאשר הקווים הנוקשים והמפרידים הופכים למרחבים שבהם מתקיים שיח אמיתי ומפרה ממנו נוצר עולם חדש. כאשר הקו הדק בין חופש לשליטה מתערער, כאשר הקו המפריד בין הידוע לבלתי צפוי מטשטש, כאשר קונפליקטים מורכבים מערבבים בין צער וכאב, סבל וחרדה לבטחון, אמונה, חזון ותקווה